Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 122b

אַדַּעְתָּא דְרוּבָּא מַדְלְקִי.

Traduction

they kindle it with the majority of the those present at the banquet in mind. When the majority of those present are gentiles, it is permitted.

Rachi non traduit

אדעתא דרובא. הלכך ישראל עיקר ומחצה על מחצה נמי ליכא למיקם עלה דמלתא דאיכא למימר עיקר דעתיה דמדליק בשביל ישראל ואיכא למימר עיקר דעתיה דמדליק בשביל נכרי אבל נכרי וישראל והמדליק עצמו משתמש לאורה ודאי עיקר אדעתא דידיה עביד וכיון דנר לאחד נר למאה שרי:

שְׁמוּאֵל אִיקְּלַע לְבֵי אֲבִי תוֹרָן. אֲתָא הָהוּא גּוֹי אַדְלֵיק שְׁרָגָא. אַהְדְּרִינְהוּ שְׁמוּאֵל לְאַפֵּיהּ. כֵּיוָן דַּחֲזָא דְּאַיְיתִי שְׁטָר וְקָא קָרֵי, אָמַר: אַדַּעְתָּא דְנַפְשֵׁיהּ הוּא דְּאַדְלֵיק. אַהְדְּרִינְהוּ אִיהוּ לְאַפֵּיהּ גַּבֵּי שְׁרָגָא.

Traduction

The Gemara relates that Shmuel happened to come to the house of Avin Toran. A certain gentile came and kindled a lamp. Shmuel turned his face back away from the lamp in order to avoid benefitting from the light. When Shmuel saw that the gentile brought a document and was reading it, he said: He kindled it with his own benefit in mind. He turned his face back toward the lamp.

Rachi non traduit

תורן. מקום:

דאייתי שטר. ההוא דאדלקה:

Tossefoth non traduit

אהדרינהו שמואל לאפיה. מיירי שהיה לכל הפחות מחצה על מחצה דמשום נר לאחד נר למאה לא משתריא אלא היכא שהוא ניכר שהוא עושה לצרכו דתו לא גזרינן אפילו במכירו שמא ירבה בשבילו:

הדרן עלך כל כתבי

Traduction

MISHNA: All vessels may be moved on Shabbat, and their doors, which are part of these vessels, along with them, even if they were dismantled on Shabbat, as the doors of these vessels are unlike the doors of the house. It is prohibited to make use of the doors of a house on Shabbat, even if they were removed from the entrance, because they are not prepared from before Shabbat.

מַתְנִי' כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת, וְדַלְתוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בַּשַּׁבָּת. שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לְדַלְתוֹת הַבַּיִת, לְפִי שֶׁאֵינָן מִן הַמּוּכָן.

Traduction

Likewise a person may move a mallet, which is generally used for labor prohibited on Shabbat, to crack nuts with it. Likewise, one may move an axe, a tool generally used to chop wood, to cut a cake of figs with it. So too, one may move a saw to cut cheese with it. Similarly, one may move a spade to scoop dried figs with it.

Rachi non traduit

מתני' כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהם. כל הכלים שיש להם דלתות כגון שידה תיבה ומגדל ניטלין בשבת ודלתות שיש להם בצדן עמהן ניטלין עמהן:

ואע''פ שנתפרקו. הדלתות מן הכלים ניטלין ואין דומין לדלתות הבית שאין ניטלין לפי שדלתות הבית אינן מן המוכן לטלטל שאינן כלי אבל אלו הן כלי אגב אביהן:

נוֹטֵל אָדָם קוּרְנָס — לְפַצֵּעַ בּוֹ אֶת הָאֱגוֹזִין, קַרְדּוֹם — לַחְתּוֹךְ בּוֹ אֶת הַדְּבֵילָה. מְגֵירָה — לָגוֹר בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה. מַגְרֵיפָה — לִגְרוֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגְרוֹת.

Traduction

One may also move a winnowing shovel and a pitchfork, both of which are designated for use with crops in a barn, to place food on it for a child. One is likewise permitted to take a reed or a shuttle from a spindle, ordinarily used for weaving, in order to insert it into food like a fork. One is permitted to move an ordinary hand needle used for sewing clothes to extract a thorn with it, and one may move a sack maker’s needle to open the door with it.

Rachi non traduit

קורנס. מרטי''ל:

דבילה. מאחר שעשאה עיגול עבה היא מאד וקשה כגבינה וצריך קורדום לחותכה:

ומגירה. כעין סכין ויש בו פגימות הרבה:

לגור בה את הגבינה. לחתכו ולחלקו לפי שממהרת לחתוך דבר עב:

מגריפה. וודי''ל:

לגרוף בה את הגרוגרות. מן החביות:

אֶת הָרַחַת וְאֶת הַמַּלְגֵּז — לָתֵת עָלָיו לְקָטָן. אֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכֵּר — לִתְחוֹב בּוֹ. מַחַט שֶׁל יָד — לִיטּוֹל בּוֹ אֶת הַקּוֹץ. וְשֶׁל סַקָּאִים — לִפְתּוֹחַ בּוֹ אֶת הַדֶּלֶת.

Traduction

GEMARA: The mishna states: All vessels may be moved, and even if they were dismantled on Shabbat. Should we learn from here that there is only a question with regard to vessels which were dismantled on Shabbat, and that there is no need to mention vessels detached during the week, as it is certainly permitted to carry them on Shabbat?

Rachi non traduit

רחת. פאל''א:

מלגז. כמין עתר שקורין פורק''א של ברזל ולו ג' שיניים ומהפכין בו קש בגורן:

לתת עליו לקטן. מזונות:

כוש. פלך פושי''ל:

כרכר. ראי''ל:

לתחוב בו. לאכול בו תותים וכל פרי רך:

מחט של יד. מחט קטן שתופר בו בגדים:

ושל סקאים. מחט גדולה שתופרים בה שקים:

לפתוח בו את הדלת. מי שאבד מפתחו:

גְּמָ' כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בַּשַּׁבָּת, וְלָא מִיבַּעְיָא בְּחוֹל.

Traduction

On the contrary, if they were dismantled on Shabbat it can be said that the parts of the vessel were prepared for use at the onset of Shabbat, due to their being attached to their original vessels from which they were removed. However, if they were detached during the week, at the onset of Shabbat they would not have been prepared for use, due to their being detached from their original vessels from which they were removed.

Rachi non traduit

גמ' ולא מיבעיא בחול. קא סלקא דעתך ואע''פ שנתפרקו אבשבת דקתני רישא קאי ומשמע אע''פ שנתפרקו היום מותרים ולא מיבעיא אם נתפרקו מאמש:

אַדְּרַבָּה, בַּשַּׁבָּת מוּכָנִין עַל גַּבֵּי אֲבִיהֶן, בַּחוֹל אֵין מוּכָנִין עַל גַּבֵּי אֲבִיהֶן!

Traduction

Abaye said that this is what the mishna is saying: All vessels may be moved on Shabbat along with their doors. And even if they came apart during the week, they may be moved on Shabbat.

Rachi non traduit

אדרבה. מאי אע''פ שייך למתני הא ודאי נתפרקו בשבת איכא למישרי משום דכי קדיש יומא הוו מוכנין לטלטל אגב אביהן:

Tossefoth non traduit

אדרבה בשבת מוכנין אגב אביהן. אע''ג דלקמן בפירקין (שבת דף קכד:) אמר איפכא גבי שברי כלי חרס דשרי לטלטל יותר כשנשברו בע''ש משנשברו בשבת לא דמיא דהכא אכתי כלי הוא שעדיין עומד למלאכה ראשונה וראוי להתחבר הכיסוי עם הכלי אבל לקמן לא חשיב כלי אלא מחמת שעומד למלאכה אחרת הלכך כשנשבר בשבת אסור טפי דהוי נולד:

אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת וְדַלְתוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בַּחוֹל — נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת.

Traduction

The Sages taught: With regard to the door of a chest, or of a box, or of a closet, one may remove them from their hinges on Shabbat, but he may not restore them to their original places. And with regard to the door of a chicken coop, one may neither move it nor restore it to its place.

Rachi non traduit

הכי קאמר כו'. ואע''פ לא ארבותא דנתפרקו בשבת קאי אלא ארבותא דנתפרקו או בחול או בשבת קאי ולא מיבעיא כשהן מחוברין:

Tossefoth non traduit

כל הכלים הניטלין בשבת דלתותיהן עמהם גרסינן ול''ג כל הכלים ניטלין דטובא איכא דאין ניטלין כגון מסר הגדול ויתד של מחרישה דאפילו ר''ש מודה כדאיתא בשילהי מכילתין (דף קנז.) וכגון תלתא בת תרי כורי דאסר רבה בשילהי במה מדליקין (שבת דף לה.) וכן חצוצרות לרבי יהודה ונר ישן מ''ר:

תָּנוּ רַבָּנַן: דֶּלֶת שֶׁל שִׁידָּה וְשֶׁל תֵּיבָה וְשֶׁל מִגְדָּל — נוֹטְלִין אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין. וְשֶׁל לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים — לֹא נוֹטְלִין וְלֹא מַחֲזִירִין.

Traduction

Granted, in the case of a chicken coop the tanna holds: Since the coop is attached to the ground, there is a prohibition against building on the ground and there is a prohibition against dismantling on the ground. Consequently, when one dismantles or restores the door he has performed the prohibited labor of building. However, in the case of the door of a chest, or a box, or a closet, what does he hold?

Rachi non traduit

נוטלין. משמע מסלקין אותן בשבת [מהיתר] ציר שלהן:

לול. בנין העשוי לתרנגולין:

לא נוטלין ולא מחזירין. כדמפרש ואזיל חזרתו בנין ממש הוא וסילוקו סתירה גמורה היא:

בִּשְׁלָמָא שֶׁל לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים, קָסָבַר: כֵּיוָן דִּמְחַבְּרִי בְּאַרְעָא — יֵשׁ בִּנְיָן בְּקַרְקַע יֵשׁ סְתִירָה בְּקַרְקַע. אֶלָּא שֶׁל שִׁידָּה וְשֶׁל תֵּיבָה וְשֶׁל מִגְדָּל, מַאי קָסָבַר?

Traduction

If the tanna holds that there is a prohibition against building with regard to vessels, then there is also a prohibition against dismantling with regard to vessels and it should be prohibited to remove the door. And if there is no prohibition against dismantling with regard to vessels and it is permitted to remove the door, then there should also be no prohibition against building with regard to vessels. Why, then, is it prohibited to restore a door to its original place?

Rachi non traduit

מאי קסבר. שמתיר סילוקו ואוסר חזרתו:

אִי קָסָבַר יֵשׁ בִּנְיָן בְּכֵלִים — יֵשׁ סְתִירָה בְּכֵלִים, וְאִי אֵין סְתִירָה בְּכֵלִים — אֵין בִּנְיָן בְּכֵלִים?

Traduction

Abaye said: Actually, he holds that there is a prohibition against building with regard to vessels and there is also a prohibition against dismantling with regard to vessels. To resolve the difficulty, emend the text. Rather than saying: One may remove them, it is saying: The doors of a chest, or a box, or a closet that were already removed may not be restored.

Rachi non traduit

אי קסבר יש בנין בכלים. וחזרתו בנין על כרחיך אם יש בנין יש סתירה ואמאי נוטלין:

אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם קָסָבַר יֵשׁ בִּנְיָן בְּכֵלִים וְיֵשׁ סְתִירָה בְּכֵלִים, וְשֶׁנִּיטְּלוּ קָאָמַר.

Traduction

Rava said to him: There are two possible responses with which your statement can be rejected. One is that it is taught in the baraita: One may remove them, ab initio. And furthermore, what is the meaning of: But one may not restore them? According to your emendation, what is the meaning of the word, but, in this context? Rather, Rava said: The tanna holds that there is no prohibition against building with regard to vessels and there is no prohibition against dismantling with regard to vessels, and so why did the tanna rule one may not restore the door? It is due to a decree lest one fix it firmly in place in the manner of a full-fledged prohibited labor, completing the production process of a vessel.

Rachi non traduit

ושניטלו קאמר. וה''ק דלת של תיבה שידה ומגדל שניטלו אין מחזירין:

Tossefoth non traduit

לעולם קסבר יש בנין בכלים כו'. וכשניטלו מטלטלין קאמר וה''פ הברייתא דלת של שידה תיבה ומגדל ניטלין פירוש מטלטלין כשניטלין ולא כפירוש הקונטרס דמפרש שניטלין דקתני היינו שניטלו קאמר כלומר כשניטל אין מחזירין אותן דלא יתכן לפרש כן ניטלין דסיפא אלא לשון טלטול הוא כדפרשתי ופריך והא נמי נוטלין קתני ועוד מאי אבל לא מחזירין דלא שייך למיתני אמילתיה דלא (דמיא) [שייך] כלל למאי דאיירי בה דמעיקרא קאמר ניטלין שמותר לטלטל ואין בו איסור מוקצה והדר קאמר אבל לא מחזירין שהוא משום איסור בנין מאי ענין זה אצל זה לא שייך כה''ג למיתני אבל כלל:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: [שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר]. חֲדָא, דְּ''נִיטָּלִין'' קָתָנֵי, וְעוֹד: מַאי ''אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין''? אֶלָּא אָמַר רָבָא, קָסָבַר: אֵין בִּנְיָן בְּכֵלִים וְאֵין סְתִירָה בְּכֵלִים — וּגְזֵירָה שֶׁמָּא יִתְקַע.

Traduction

The mishna states: A person may take a mallet on Shabbat in order to crack nuts with it. Rav Yehuda said: The type of hammer in this case is a hammer designated for nuts to crack nuts with it, but blacksmiths’ hammers, no, they may not be used.

Rachi non traduit

מאי אבל. כיון דלא תנא נוטלין לא שייך למיתני אבל:

לעולם קסבר אין סתירה ואין בנין. הלכך נוטלין ומיהו אין מחזירין מדרבנן:

גזירה שמא יתקע. בחזקה בסכין ויתדות והוה ליה גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש:

נוֹטֵל אָדָם קוּרְנָס כּוּ'. אָמַר רַב יְהוּדָה: קוּרְנָס שֶׁל אֱגוֹזִין לְפַצֵּעַ בּוֹ אֶת הָאֱגוֹזִין, אֲבָל שֶׁל נַפָּחִין — לֹא.

Traduction

That tanna holds that using an object whose primary function is for a prohibited use, even for the purpose of utilizing the object itself to perform a permitted action, is prohibited.

Rachi non traduit

קורנס של אגוזים. המיוחד לפציעת אגוזים הוא דקתני מתניתין דנוטלין אותו למלאכתו משום דעיקרו למלאכת היתר:

אבל של נפחים. דעיקרו למלאכת איסור לא:

קָסָבַר דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר, אֲפִילּוּ לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ — אָסוּר.

Traduction

Rabba said to him: But if what you say is so, how do you reconcile this with the latter clause of the mishna in which it is taught: And a winnowing shovel or a pitchfork in order to place food for a child on it; are a winnowing shovel and a pitchfork designated for use by a child? Rather, Rabba said: The mishna should be interpreted as follows: One may use a blacksmiths’ hammer on Shabbat to crack nuts with it.

Rachi non traduit

לצורך גופו - שגופו צריך עוד למלאכה אחרת של היתר אין מטלטלין אותו לאותה מלאכה וכ''ש אם אין צריך לגופו אלא לפנות מקומו דאין מטלטלין

אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: אֶלָּא מֵעַתָּה, סֵיפָא דְּקָתָנֵי: וְאֶת הָרַחַת וְאֶת הַמַּלְגֵּז לָתֵת עָלָיו לְקָטָן, רַחַת וּמַלְגֵּז מִי מְיַיחֲדִי לֵיהּ לְקָטָן?! אֶלָּא אָמַר רַבָּה: קוּרְנָס שֶׁל נַפָּחִין לְפַצֵּעַ בּוֹ הָאֱגוֹזִין,

Traduction

The tanna holds:

Rachi non traduit

מי מייחדי לקטן. בשלמא כולהו הני דמתניתין איכא לאוקמא בעשויין ומיוחדין לכך בר מהני דליכא דעביד להו להכי:

Tossefoth non traduit

רחת ומלגז מי מייחדי ליה לקטן. ורב יהודה ידע ליה לסיפא אלא דילמא הוה מוקי לה בשיחדה לכך ככל הנך דמתניתין ואם תאמר והאמר רב יהודה אמר שמואל בפרק אלו קשרים (לעיל שבת דף קיג.) כלי קיואי מותר לטלטל בשבת דהיינו לצורך גופו אע''פ שמלאכתו לאיסור ואין לומר (דמשמע) דשמואל קאמר ליה וליה לא סבירא ליה מדבעי מיניה מרב יהודה כובד עליון וכובד התחתון מהו אין ולאו ורפיא בידיה משמע דס''ל הכי ועוד דרב יהודה גופיה בסוף כירה (לעיל שבת ד' מו.) קאמר שרגא דמישחא שרי לטלטולי ואין לומר דמיירי כשייחדו להיתר כדמוקי רב יהודה הנך דמתני' דהא כלי קיואי לא משמע שייחדו דאם כן אפילו כובד העליון וכובד תחתון נמי ויש לומר דלא אסר רב יהודה אלא דומיא דפיצוע אגוזים שהיא מלאכה גרועה לגבי קורנס שמיוחד למלאכה חשובה וכן כל הנך דמתניתין הוה אסור בלא ייחוד דמלאכת היתר שלהן מלאכה גרועה היא לגבי הנך כלים שמיוחדין למלאכה חשובה אבל כלי קיואי ושרגא דמישחא מותר לטלטל לצורך גופן דמלאכה שלהן חשובה יותר מפיצוע אגוזים:

קָסָבַר:

Traduction

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source